במקביל לועידת האקלים בפריס, אירחה ועידת ישראל לעסקים של גלובס מושב מיוחדבנושא אקלים, בשיתוף האגודה לצדק סביבתי בישראל, ובהנחיית הפרשן הכלכלי של גלובס משה ליכטמן. המושב התקיים שבוע לפני סיום הועידה בפריס ודוברי המושב התייחסו להערכותיהם לתוצאות ועידת האקלים העלמית, ניתחו את החסמים ביישום מדיניות אנרגיה חדשה בישראל, והצביעו על העדר מדיניות ומנהיגות כגורם מרכזי.
מתוך הכתבה של יובל אזולאי הסוקרת את המושב:
את הפרספקטיבה הבינלאומית הציג מנהל היחידה לדירוג אשראי גלובלי ב-Standard & Poor's, ד"ר מוריץ קרמר, והתמקד במצוקה שבה ימצאו עצמן בעשורים הקרובים מדינות ביבשות אסיה ואפריקה בעקבות שינויי האקלים הצפויים בעולם עד שנת 2050. ד"ר קרמר התייחס לניתוח המקיף להשפעות של שינויי מזג האוויר על החוסן הכלכלי של אותן מדינות. המדינות המפותחות, כך עולה מדבריו, ידעו להכיל את הסופות הטרופיות, את השיטפונות, את גלי החום ואת גלי הקור שעתידים לבוא כתוצאה משינויי האקלים. הצרה האמיתית, תהיה במדינות המתפתחות: לבנגלדש למשל, אין היכולת להעמיד את התשתיות המתאימות שיכולה להעמיד הולנד. ד"ר קרמר הדגיש ששנת 2050 לא כל כך רחוקה: "מדינות באסיה ובאפריקה הן הפגיעות ביותר. באותן מדינות נראה את הירידה בתמ"ג לנפש, ובעקבות שינויי האקלים דירוגי האשראי שלהן ירדו ובכל אחת מהן יהיה למצב זה מידת השפעה שונה".
ובישראל? לדברי מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור, "ממשלת ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני ולפיו עד שנת 2030 17% מהאנרגיה תופק ממקורות חלופיים ובזכות התייעלות אנרגטית. אלה יעדים שאפתניים וכדי להשיג אותם עלינו להפשיל שרוולים, להסיר חסמים ולנקוט במהלכים שיבטיחו פיתוח מאסיבי ומהיר של אנרגיה מתחדשת".
בהמשך דיבר מרידור על הצורך בגיוון סוגי הדלקים שיניעו בשנים הבאות את המשק הישראלי: "יש הרבה מאוד דיבורים בעולם על גיוון סל הדלקים, ואנו רוצים לראות עולם יותר ירוק. בקיץ האחרון, שעת השיא בצריכת חשמל היתה 20:00, ובשעה כזאת אין שמש: אם לא יהיה כאן משק אנרגיה שיודע לשלב סוגים שונים של דלקים - לא נוכל בעתיד לספק חשמל.
בהתייחס ליעד שהציבה ישראל עד 2030, אמר מנכ"ל אקו טריידרס, עומר תמיר, כי "כדי לעמוד ביעד של 17% עד 2030, צריך לפעול כך שתחנות הכח החדשות שייבנו - לא יהיו עוד תחנות רגילות, שפועלות על בסיס של שריפת חומרים מזהמים. יש לשאוף לכך שכל ביקוש נוסף במדינה לחשמל החל מהיום ועד 2030, ייענה באמצעות אנרגיה מתחדשת. וזה לא דבר של מה בכך, אך זה אפשרי. החברה שלנו המליצה בעבר לממשלה גם על יעד גבוה יותר ל-2030 - 23%. הטכנולוגיות משתכללות ומשתפרות כל הזמן. המחיר של פאנלים סולאריים להפקת חשמל כבר נמוכים באופן משמעותי מאלה שלפני עשור. זאת העת להכריע אילו מנגנונים מתאימים ליעד הזה ולהביא את ההכרעה הזאת לידי ביטוי בשטח".
יו"ר ומנכ"לSolarEdge, גיא סלע, העוסקת בפיתוח של מערכות בתחום הפאנלים הסולריים, אמר: "לישראל יש פוטנציאל גדול בכל הקשור לאנרגיה סולארית והתפתחו כאן מעט חברות שפעילות בתחום. אחד החסרונות הוא היעדר שוק מקומי. ישראל היא שוק קטן מאד. הבעיה המרכזית בישראל היא שלא ניתן להסדיר כאן מציאות שתאפשר לחברות בתחום לצמוח. מאד מסובך כאן, כשתנאי הסביבה לא יציבים ולא ודאיים", אמר והתייחס בעיקר לעול של הביורוקרטיה והרגולציה החונקת. "ניתן להחיל כאן שינוי רגולטורי ולפיו ניתן יהיה להרחיב את פריסת הפאנלים הסולאריים על גגות: עם 30% מהגגות בארץ ניתן להתקין פאנלים סולאריים ובכך לספק כ-10% מהביקוש לחשמל".
ד"ר רבינוביץ' העיר ואמר, כי "כשמזכירים יותר מדי את המילה רגולציה - עלול להיווצר הרושם שבתחום המדיניות הכל בסדר ודברים נתקעים אצל פקיד כזה או אחר. מוטב להחליף את הטרוניה מרגולציה להיעדר מנהיגות ומדיניות. במשך תקופה ארוכה אנחנו רואים שכל סוגיית האנרגיה החלופית לא מתרוממת וזאת בעוד שהחלטות רגולטוריות יכולות לשנות את התמונה".
