מתוך ההרצאה:
ההיסטוריה האנושית מלמדת כי במקומות רבים בעולם, תהליכים סביבתיים הרסניים הרעו את תנאי חייהם של מאות מיליוני בני אדם, הובילו לרעב ומחסור ויצרו מתחים בין אוכלוסיות ומדינות. הקשר בין בעיות פיתוח וסביבה בארצות העולם השלישי ונושא מלחמות וטרור אינו חדש. נוסף למצוקת המחייה והחיים בתנאי מחסור קשים כשגרה והתלות ב'מזגי' האקלים, החשיפה להבדלים שבין המדינות העשירות לעניות, יוצרת כעס, שנאה וגם איום על בטחון במקומות שונים ברחבי העולם. זכורות תמונות ממקומות שונים ברחבי העולם, מוכי אירועי בצורת ושיטפונות, בהם חלוקת המזון לאוכלוסיה המקומית נעשית בליווי חיילי האו"ם כשנשקיהם דרוכים. הבחירה הלא-מסורתית והפחות צפויה של אוסלו בוואנגארי מאתאיי היא הזדמנות טובה לעולם המערבי, וישראל בתוכו, להבין את הקשר שבין רמת החיים הפיסיים ונושאי זכויות ובכללן זכויות נשים ודמוקרטיה. חלוקה הוגנת של משאבים, על בסיס הכרה בזכויות אזרח, בקידום מעורבות האוכלוסייה המקומית במאמצי שמירת הסביבה ובדרך של פיתוח אמצעי מחייה, היא הבסיס האפשרי היחיד לחיים ראויים במקום, לכל דריו, ולעתיד בר-קיימא לכל אזור. גישה זו של תנועת החגורה הירוקה שיזמה הגב' מאתאיי מוגדרת היום כתפיסת "צדק סביבתי".
