מחקר מדדים לצדק סביבתי בישראל
בשנים האחרונות שתי סוגיותבעלות חשיבות רבה לחיי היום-יום עלו על סדר היום הציבורי - נושאים סביבתיים וצדק חברתי. בצד השקעות של הממשלה בתוכניות לשיפור מצב הסביבה בתחומים שונים כמו מפלס איכות האוויר, והתקנת תשתיות לאיסוף פסולת ביישובים הערבים במסגרת תכנית "סביבה שווה", בעקבות המחאה החברתית (קיץ 2011), עלו דרישות לצמצם את הפערים החברתיים בין מעמדות שונים במדינה, למשל בתחומי הבריאות, הדיור והחינוך, וניתן לומר ש'אי השוויון' הפך להיות נוכח בשיח הציבורי ואף במערכת הפוליטית הישראלית.
שדה ה'צדק סביבתי' מהווה חוט מקשר בין שני הנושאים הללו, על ידי התמקדות באי שוויון סביבתי. פעילות לקידום צדק סביבתי שואפת להבטיח שכל קבוצות האוכלוסייה ייהנו מהפעילות לקידום סביבה נקייה יותר, במרחב נטול סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ושוויוני יותר בהזדמנויות של "טובין סביבתי", וכן מיועדת להצביע על תחומים בהם סובלות קבוצות אוכלוסיות מסוימות מתנאים סביבתיים נחותים ואו פוגעניים במיוחד.
עד כה נערכו בישראל בעיקר מחקרים הבוחנים אי צדק סביבתי ברמה המקומית באמצעות מקרי מבחן. המחקר הנוכחי מציע לבחון אי שוויון ברמה הלאומית, באופן אמפירי, באמצעות סט של אינדיקטורים סביבתיים. בשלב הראשוני של המחקר מוצעים אינדיקטורים בחמישה תחומים, שבהם ניתן ציון לכל המועצות המקומיות והעיריות.
שתי מטרות מרכזיות הצבנו במחקר אינדיקטורים לצדק סביבתי:
האחת, ניתן לזהות חוליות חלשות, ישובים שסובלים מעוני סביבתי ומחוסר הזדמנויות והעדר נגישות בתחום הסביבתי-חברתי-כלכלי.
השנייה, מטרת בניית המדדים (אינדיקטורים) היא ליצור מסד נתונים שיספק מידע על יישובים רבים על פי מאפיינים של תשתיות סביבתיות.באמצעות המדדים ניתן להשוות בין התנאים הסביבתיים ברשויות בעלות מאפיינים שונים כולל השוואה בין רשויות ערביות ליהודיות, בין רשויות בפריפריה ובמרכז ובין רשויות מאשכולות כלכליים-חברתיים שונים.
כבר בשלב זה של השלמת חמישה מדדים ב- 200 יישובים, המחקר מראה שברוב התחומים רשויות ערביות ורשויות מאשכולות כלכליים-חברתיים נמוכים סובלים מתנאים סביבתיים נחותים.
המחקר המלא כולל את הפרקים הבאים:
הפרק הראשוןסוקר דרכי מדידה והערכה של (אי-)צדק סביבתי. אנו דנים בהתפתחות המושג צדק סביבתי, מסבירים מדוע התוצאות של מחקרים קודמים על צדק סביבתי אינן עקביות, ודנים בהחלטות המתודולוגיות שליוו את המחקר הנוכחי.
הפרק השניעוסק בתהליך גיבוש המדדים. אנו מתייחסים למחקרים קודמים בנושא ולמתודולוגיה שהנחתה אותנו בבחירה של יחידת המידה שנבחרה – רשות מקומית.
הפרק השלישימציג מדדים ראשוניים בחמישה תחומים: איכות מים, טיפול בביוב, איכות אויר, נגישות לתחבורה ציבורית ושטח ירוק פתוח. עבור כל מדד, אנו מציגים רקע מתודולוגי והסבר על חשיבות האינדיקטור. הפרק מרחיב על תהליך איסוף ועיבוד המידע, וכמובן דיון בתוצאות המרכזיות.
הפרק הרביעימסכם את תהלך העבודה, מציג מגבלות הדוח והאפשרויות העיקריות לשלב הבא של המחקר וכמובן דן במסקנות העיקריות של המחקר.
המסמך הנוכחי מתוך פרק 3 ומתייחס למדד של התחבורה הציבורית.
