אי שוויון פחמני

האגודה לצדק סביבתי בישראל דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מס' 5 – 2016 מסמך הצעה למדיניות יישום מס פחמן הוגן בישראל 2016   תקציר מנהלים עם ההכרה בישראל כמדינה מפותחת מצופה מהמדינה להציב יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת הסכם פריז הצפוי להיחתם בסוף 2015. על כן ראוי שהמדינה תשקול לתמחר פחמן, אחד הצעדים האפקטיביים ביותר להפחתה משמעותית של פליטות בטווח הארוך. פרט לאוסטרליה וטורקיה, ישראל היא המדינה היחידה ב-OECDשבה אין ולא מתוכננת מערכת לאומית או אזורית לתמחור פחמן. תמחור פחמן לא רק מסייע לעמוד ביעדים להפחתת פליטות, אלא גם כולל תועלות נלוות של הפחתת זיהום אוויר מקומי ועידוד המעבר לתעשייה דלת-פחמן. בישראל עדיף להחיל מס פחמן על פני מערכת סחר בפליטות. ראשית מס פחמן קל ליישום, ולמעשה מס דומה כבר מיושם במסגרת הבלו על הדלקים, בעוד שמערכת סחר בפליטות כרוכה בעלויות תפעוליות ועלולה לכלול פרצות רבות. שנית, מספר החברות הפוטנציאליות שישתתפו במערכת סחר בפליטות קטן יחסית ולמספר מצומצם של חברות עלול להיווצר כוח שוק. מנגד, ניתן להחיל מס פחמן מקיף על רוב מוחלט של הפליטות במדינה. יתר על כן, מערכות סחר בפליטות נוטות להעניק היתרים חינם למזהמים וכך להפוך את המערכת לרגרסיבית. לעומת זאת, מס פחמן מגדיל את הכנסות המדינה ומאפשר להיעזר בהכנסות אלו כדי לצמצם את אי-השוויון. המס על פחמן צריך לחול על כל הדלקים המאובנים, ובהדרגה לכלול גם ענפים נוספים כגון חקלאות, ייעור ופסולת. בפועל, אין בהכרח צורך להעלות את המס הנוכחי על בנזין וסולר, אך חשוב שחלק מהבלו יוגדר כמס על פחמן, ושהמס יהיה עקבי ויחול באותו אופן על כל מקורות הזיהום. מס פחמן צפוי להגדיל באופן משמעותי את המיסוי על פחם וגז טבעי, כיוון שהבלו כיום אינו משקף את ההשפעות החיצוניות השליליות שנגרמות בשל השימוש בדלקים אלו. כדי להבטיח ודאות לתעשייה ולעודד פרויקטים להפחתת פליטות, חשוב שייקבע מראש מתווה של עלייה הדרגתית של מס על פחמן לאורך מספר שנים ושהמס לא ישתנה באופן שרירותי. למס פחמן עלולים להיות שני חסרונות מרכזיים. ראשית מס כזה הוא רגרסיבי, שכן שיעור גבוה יותר מההכנסות של בעלי הכנסה נמוכה מופנים לצריכת אנרגיה. על כן חובה להיעזר בהכנסות המס כדי להפוך אותו לשוויוני. באמצעות ייעוד הכנסות המס להקטנת המע"מ או חלוקת 'דיבידנד פחמן' לתושבים ניתן לקזז לחלוטין את ההשפעות הרגרסיביות של המס. אפשרות נוספת היא קידום פרויקטים סביבתיים חברתיים, כגון תחבורה ציבורית איכותית יותר. חיסרון פוטנציאלי שני של מס פחמן הוא פגיעה בתחרותיות התעשייה המקומית, אולם נראה שדווקא סיכון זה פחות רלוונטי לישראל, כיוון שגם אם יוחל מס מלא על פחם וגז טבעי, מחיר החשמל והגז הטבעי לתעשייה עדיין לא יהיו גבוהים ביחס לעולם. לסיכום, למס פחמן תועלות סביבתיות מובהקות. המס כלכלי שכן הוא יכול להחליף מסים אשר יוצרים עיוותים ופוגעים בצמיחה, וכמו כן, למס יכולות להיות תועלות חברתיות אם יהיה שימוש מושכל בהכנסותיו. יחד עם זאת, קידום מס פחמן ידרוש מנהיגות פוליטית. חשוב שמקבלי החלטות יסבירו את יתרונות המס לציבור, ינהיגו שקיפות מלאה בשימוש בהכנסות המס ולא יתפתו לשנות את המס באופן שרירותי, או להעניק פטורים לענפים מסוימים, בשל לחץ פוליטי. כך, ניתן יהיה לקדם הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה בישראל בצורה יעילה וללא החרפת אי-השוויון.    

מחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית - במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי של האגודה לצדק סביבתי נהגה בעקבות החלטת הממשלה להקפיאאת המשך יישום מדיניות האקלים לצמצום פליטות גזי חממה. החלטה זו התקבלה במסגרת הקיצוצים בתקציב 2013-2014 . התוכנית המקורית אושרה בסוף 2010 והקצתה סכום כולל של 2.2 מיליארד ₪ לשנים 2011-2020. התוכנית אומצה כחלק מהמאמץ לעמוד בהתחייבות ישראל להפחית ב-20% את פליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2020. על אף שהצעדים בתוכנית המקורית והתקצוב שלה לא היו מספיקים לעמוד בהתחייבות של ישראל, התוכנית היוותה צעד חשוב, כיוון שלראשונה ננקטו צעדים משמעותיים במסגרת תוכנית רב שנתית להפחתת הפליטות. בעקבות הקפאת התוכנית ברור שבקצב הנוכחי ישראל לא תעמוד ביעדים להפחתת גזי חממה. הגירעון הגדול בתקציב לא משנה את העובדה שגזי החממה ממשיכים להצטבר באטמוספרה, ושהאקלים של כדור הארץ משתנה, ולכן ישראל צריכה להפחית את פליטות גזי החממה כחלק מהתחייבותה הבינלאומית, וכיוון שהמדינה עלולה להיפגע משינוי האקלים בין היתר בשל פגיעה בחקלאות, ירידה במשקעים, עלייה באירועי מזג אויר קיצוניים ושריפות וסכנות בריאותיות המלוות גלי חום גוברים. כמו כן, נראה שלישראל כדאי להתחיל את המעבר לכלכלה דלת-פחמן מוקדם כדי לזכות ביתרון בשוק הטכנולוגיות הנקיות הבינלאומי, כדי להביא להתייעלות בתעשייה המקומית וכן כיוון שסביר להניח שבעתיד המדינה תידרש להפחית פליטות ועדיף להתחיל את התהליך בהדרגה מראש. לאור ההקפאה של התוכנית (מאי 2013), במסגרת מסמך מדיניות ככלית מס' 2 נדונו שני אמצעים שיאפשרו למדינה להפחית את פליטות גזי החממה בקרב משקי בית, ללא צורך במקורות תקציביים חדשים. במסגרת העבודה נבחן את ההשלכות של כל אחד מהצעדים בהקשר של צדק סביבתי. החלק הראשון מתמקד באמצעים התנהגותיים להפחתת הפליטות. בשנים האחרונות יותר מחקרים דנים בכך שלעיתים קרובות ניתן להביא לשינוי בהתנהגות פרטים גם ללא שימוש בתמריצים חומריים. נבחן כיצד ספרות הכלכלה התנהגותית רלוונטיות לבעיות סביבתית, מהן ההשלכות שלה לצדק סביבתי ובאילו מקרים ניתן ליישם אותה בישראל. בחלק השני נדון באופן יותר ממוקד באחד האמצעים הנחשבים ליעילים ביותר להפחתת הפליטות – מס פחמן. החלק השני יבחן את ההשפעה של המס על עשירונים שונים בישראל ואת האפשרות להטיל מס פחמן שוויוני במדינה. מחקר וכתיבה: רועי לוי , עריכה: כרמית לובנוב