צדק סביבתי וחוסן אקלימי
מסמך המלצות לרשויות המקומיות
וגופי ממשלה בישראל
לקראת ועידת האקלים COP22, שתיערך בנובמבר 2016, מראקש, מרוקו
מסמך זה עולה לאוויר כשנה לאחר ועידת פריס, ולקראת ועידת מארקש שמתקיימת בנובמבר 2016 במרוקו. ב'שנה האקלימית' החולפת פורסמו מסמכי ונספחי ההסכם הסופי בין 195 המדינות החתומות על אמנת האקלים, וכן אושררו ההתחייבויות ליעדי הפחתה של פליטות גזי חממה כפי שהגישו מרבית המדינות לקראת פריס, בהן ישראל. נדמה שבשלב מקדמי זה ברור לכל כי מבחנו האמיתי של הסכם פריס יהיה לא רק באישור תוקף ההסכם ברמת (כל) מדינה, אלא יכולת היישום ההסכם בטווח הארוך תיקבע במידה רבה במידת ההבנייה של החוסן האקלימי והמשילות האקלימית ברמות השונות: מדינה, אזור, עיר.
המסמך שלפניכם נהגה במסגרת פרויקט צדק אקלימי שיזמה האגודה לצדק סביבתי ב- 2010 במטרה ללמוד את אי השוויון האקלימי כפי שמתבטא במדדים כלכליים וחברתיים בישראל, ביחס לקבוצות סוציו אקונומיות, ולגבש פתרונות במסגרת תכנית אקלים לאומית הניתנים ליישום ברמות השונות ובהם בין השאר משקי הבית, קהילות ורשויות מקומיות.
המסמך הנוכחי הוא עדכון לפרק מתוך מסמך מחקר מקיף שפרסמנו כשנה לפני ועידת פריס (2014) עניינו המלצות לקידום חוסן אקלימי בדגש על היבטיו החברתיים והקהילתיים ברשויות המקומיות בישראל וכן, מדדים לניטור ולהערכת המאמצים לקידום החוסן האקלימי ברשויות. פריזמת הבחינה שהוחלה בתהליך העבודה היא של צדק סביבתי, שוויון והוגנות הקשורים למשבר האקלים בכלל, ובראייה זו נבחנו גם הפעילויות הנדרשות ליצירת ולקידום חוסן אקלימי חברתי וקהילתי בישראל בפרט. במסמך זה אנו מבקשים להדגיש את ההיבטים החברתיים, וזאת בייחוד מול נטייתם של השלטון המרכזי והמקומי בישראל להתמקד במרכיבים הפיזיים של החוסן – הגנה ומיגון.
המושג 'חוסן' (Rresilience) מתייחס לצעדים השונים שחברות נוקטות כדי לעמוד בלחצים והפרעות מסוגים שונים. החוסן מתואר כיכולתה של מערכת לספק ביטחון יחסי בטווח רחב של נסיבות, שמרביתן בלתי ניתנות לחיזוי. בהקשר האקלימי, מהלכי חוסן נועדו לחזק אוכלוסיות לנוכח שינויי האקלים, ולאפשר לקהילות לשרוד משברים ואירועי קיצון ואף לצאת מחוזקות. בשונה מהשיח על משבר האקלים, המאופיין לא פעם בפסימיות ובייאוש, מושג החוסן הוא מושג מגייס, ששם דגש על חוזקן, בטחונן ושרידותן של קהילות ואוכלוסיות אל מול משברים ואסונות.
חוסן מושג וממומש על ידי פעילות אזרחית, פעילות ברמה המקומית ופעילות ברמה ארצית. מהלכים בוני חוסן מתייחסים להיבטים פיזיים (ה"מה"), חברתיים (ה"מי") ולהיבטי מדיניות (ה"איך"). אחד האתגרים העומדים בפני השלטון המקומי והמרכזי בעת גיבוש תוכניות לחיזוק החוסן האקלימי, הוא חיזוק ההיבטים החברתיים וקהילתיים, ומיזעור חוסר הצדק הסביבתי ואי-השוויון בפגיעות. מכיוון שהפגיעה ממשבר האקלים אינה מתחלקת שווה בשווה בין מדינות, ביו יישובים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים, אלא מתאפיינת באי-שוויון ובחוסר צדק סביבתי ואקלימי, שאלות כגון מי יעברו את המשבר מבלי להיפגע, ומי יהיו הראשונים להיפגע חשוב שיעמדו לנגד עינינו בעת עיצוב תוכניות היערכות וחוסן, בכדי שניתן להן מענה הולם והוגן. המסמך הנוכחי מתייחס לשאלות אלה, ומציע עקרונות מנחים לגיבוש תהליכי חוסן אקלימי ומוכנות לאסונות המטמיעים תפיסות של שיתוף, קהילתיות וצדק סביבתי, ואשר פועלים להקטין את הפגיעות של האוכלוסיה בכלל, ושל אוכלוסיות מוחלשות בפרט, במסגרת הרשויות המקומיות בישראל.
