בישראל? קשה להניח זאת. בשבוע בו המפעל היחיד בישראל למיחזור של בקבוקי פלסטיק נסגר – אנו מפרסמים מחקר בינל"א חדש, שעניינו השוואת החקיקה במדינות בעולם בתחום השימוש בפלסטיק.
סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון העולמי למשאבים ערכו את המחקר המשווה ב - 192 מדינות בעולם. האגודה לצדק סביבתי ערכה המחקר בישראל, בראשות כרמית לובנוב. עומר מחלוף, מתמחה במדיניות סביבתית וסטאז'ר בעריכת דין, ביצע בהצטיינות את המחקר המשפטי.
המחקר בחן מצב חקיקה ב- 3 תחומים: שימוש חד פעמי בפלסטיק, שקיות חד פעמיות ומיקרובידים.
הדו"ח הגבלות משפטיות על פלסטיק לשימוש חד פעמי ומיקרובידים[1] פורסם לאחרונה (באנגלית) ע"י תכנית הסביבה של האו"ם והמכון העולמי למשאבים ונחשב פורץ דרך וכמציע התבוננות חדשה על התנועה העולמית לעצירת פלסטיק לשימוש חד פעמי. הדו"ח מציג סקירה של כלי המדיניות, וכן דן במצב ההסדרה במדינות ברחבי העולם בהיבטים של ייצור, מכירה, שימוש והטמנה של פלסטיק חד פעמי.
הדו"ח מצביע על תנופה נרחבת של פעולה בשדה המדיניות, עדיין עם תוצאות מעורבות.
הדו"ח נערך בתמיכת ממשלת צרפת, לאחר שנה שבה זיהום פלסטיק משימוש חד-פעמי עלה לראש סדר היום העולמי. המחברים ביססו את ממצאיהם על סקירה של כלים מחייבים משפטיים ברמת מדינה, הכוללים איסורים והגבלות, מסים והיטלים, ואמצעי ניהול הפסולת, עידוד שימוש חוזר ומיחזור, וקידום של חלופות למוצרי פלסטיק.
בין הממצאים העיקריים:
הדו"ח מצא תנופה גוברת במדינות בעולם בהטלה של איסורים על שימוש בשקיות פלסטיק, בעוד שממוצרים מזיקים אחרים המכילים מיקרובידים ונמצאים בשימוש חד פעמי, מתעלמים במידה רבה. 66% מהמדינות בעולם אימצו סוג כלשהו של חקיקה להסדרת שקיות ניילון, בעוד שרק 8 (4%) מתוך 192 מדינות שהוערכו נקבעו איסורים על מיקרובידים באמצעות חוקים או תקנות ברמה הלאומית.
"העובדה שיש לנו רק כוכב אחד אומרת שאנחנו צריכים לעשות כל מה שדרוש כדי להגן על הדורות הבאים. מדינות צריכות עכשיו לעשות יותר כדי לפתח וליישם חקיקה נגד השימוש ההרסני בפלסטיק ובחומרים מיקרו פלסטיים בשימוש חד פעמי", מסרה המשנה למנכ"ל תכנית האו"ם לסביבה, הגב' ג'ויס מסויה Joyce Msuya, עם פרסום הדו"ח. וכן, "התנופה המסיבית שבנינו בשנה האחרונה במאבק העולמי שלנו נגד פלסטיק לשימוש חד פעמי, חייב להיות מגובה ומיושם במדיניות ופעולות שיובילו אותנו בכיוון הנכון".
בשנת 2015, פסולת אריזות פלסטיק היוו 47% מפסולת פלסטיק שיוצרה ברחבי העולם, מחציתה באסיה. בעוד סין נותרה היצרנית הגדולה בעולם של פסולת אריזות פלסטיק, ארה"ב היא היצרנית הגדולה בעולם של פסולת אריזות פלסטיק לנפש, ולאחריה יפן והאיחוד האירופי. שקיות פלסטיק, פריטי פלסטיק לשימוש חד פעמי ומיקרובידיםהם שלושת המקורות החשובים של זיהום פלסטיק, כאשר הפלסטיק מתואר כפריט צריכה מספר אחד בעולם. ביישומים 'מעסקים לצרכן', אריזות פלסטיק הן בעיקר לשימוש חד פעמי, ורובה מושלך באותה השנה בה הוא מיוצר.
"ההשפעות ההרסניות של פסולת פלסטיק על חופים, נהרות ועולם החי באוקיינוסים מלמדים שיש פערים גדולים בדרכים שבהן הפלסטיק מוסדר על ידי מדינות שונות", אמרה סלין סלסדו-לה וינה, Celine Salcedo-La Viña, עמיתת מחקר במכון העולמי למשאבים, אחת מעורכות הראשיות של הדו"ח. "דוח זה מציע שייחקרו גישות רגולטוריות מקיפות יותר, המשלבות את מחזור החיים של מוצרי פלסטיק: מן הייצור לשימוש, והפצה להטמנה. מדינות צריכות לשקול ברצינות חלופות לחומרי פלסטיק הגורמים ללפחות 8 מיליארדי דולר של נזקים בשנה".
הדו"ח מנתח מגוון רחב של שיטות להסדרה רגולטיבית ברמה לאומית של שקיות פלסטיק חד פעמיות, פרטי פלסטיק לשימוש חד פעמי ומוצרים המכיליםחלקיקי פלסטיק. עם זאת, גישות אלה משתנות לפי אזור, מדינות וסוג של מוצר פלסטיק, וכוללות איסורים, אמצעים מבוססי שוק, ומנגנונים מבוססי סחר וגם כלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית. מהלך שכזה מציג תפקיד מרכזי לממשלות, למגזר הפרטי ולחברה האזרחית לזהות ולקדם פתרונות יעילים לרגולציה והגבלת זיהום הפלסטיק.
תכנית הסביבה של האו"ם UN Environment נמצאת בחוד החנית של מובילי המאבק נגד פסולת ימית דרך קמפיין הים הנקי, אשר מאיץ בממשלות לעבור למדיניות של הפחתת פלסטיק; מעודדת את התעשייה למזער אריזות פלסטיק ועיצוב מחדש של מוצרים; וקוראת לצרכנים לשנות את הרגלי השלכת הפסולת שלהם לפני שייגרם נזק בלתי הפיך לימים שלנו. הקמפיין שהושק ב 2017, השיג התחייבויות ביותר מ- 50 מדינות, המייצגים מעל 60%של קו החוף של בעולם, כולל התחייבויות מרחיקות לכת של הודו לחסל פלסטיק המיועד לשימוש חד פעמי עד שנת 2022.
כמו-כן, אם הצמיחה בייצור הפלסטיק תימשך בקצב הנוכחי, עד שנת 2050 תעשיית הפלסטיק עשויה להיות הנושאת באחריות ל -20% מצריכת הנפט העולמית. הדו"ח יוצג במסגרת דיוני הועידה הרביעית של האו"ם לנושאי סביבה בחודש מרץ הקרוב.
לינק לדו"ח המלא: legal limits on Single-Use of Plastics and Microbeads
[1] חלקיקי פלסטיק מוצק קטנטנים, בטווח גדלים עשירית מיקרומטר ועד מילימטר. עשויים לרוב פוליאתילן אבל ייתכנו ממקור פטרוכימי אחר כגון פוליפרופילן. משמשים לתעשייה ומחקר בעיקר בתחום הקוסמטיקה והביו-רפואה. חומרים בלתי מסיסים ולכן גורמים לזיהום מים ומהווים סיכון סביבתי עבור בעלי חיים ימיים במים מתוקים ומי האוקיינוס.
