המחקר הנוכחי , במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי של האגודה לצדק סביבתי, נהגה בעקבות ההחלטה של הממשלה על הקיצוצים בתקציב 2013-2014 והקפאה לשלוש שנים את התוכנית להפחתת גזי חממה. התוכנית המקורית אושרה בסוף 2010 והקצתה סכום כולל של 2.2 מיליארד ₪ לשנים 2011-2020. התוכנית אומצה כחלק מהמאמץ לעמוד בהתחייבות ישראל להפחית ב-20% את פליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2020. על אף שהצעדים בתוכנית המקורית והתקצוב שלה לא היו מספיקים לעמוד בהתחייבות של ישראל, התוכנית היוותה צעד חשוב, כיוון שלראשונה ננקטו צעדים משמעותיים במסגרת תוכנית רב שנתית להפחתת הפליטות. בעקבות הקפאת התוכנית ברור שבקצב הנוכחי ישראל לא תעמוד ביעדים להפחתת גזי חממה.
הגירעון הגדול בתקציב לא משנה את העובדה שגזי החממה ממשיכים להצטבר באטמוספרה, ושהאקלים של כדור הארץ משתנה ולפיכך על ישראל להפחית את פליטות גזי החממה כחלק מהתחייבותה הבינלאומית, וכיוון שהמדינה עלולה להיפגע משינוי האקלים בין היתר בשל פגיעה בחקלאות, ירידה במשקעים, עלייה באירועי מזג אויר קיצוניים ושריפות וסכנות בריאותיות המלוות גלי חום גוברים. כמו כן, נראה שלישראל כדאי להתחיל את המעבר לכלכלה דלת-פחמן מוקדם כדי לזכות ביתרון בשוק הטכנולוגיות הנקיות הבינלאומי, כדי להביא להתייעלות בתעשייה המקומית וכן כיוון שסביר להניח שבעתיד המדינה תידרש להפחית פליטות ועדיף להתחיל את התהליך בהדרגה מראש.
לאור ההקפאה של התוכנית (על אף החשיבות שלה לטווח הארוך ולמשרדים ממשלתיים רבים), במסגרת עבודה זו נדון שני אמצעים שיאפשרו למדינה להפחית את פליטות גזי החממה בקרב משקי בית, ללא צורך במקורות תקציביים חדשים. במסגרת העבודה נבחן את ההשלכות של כל אחד מהצעדים בהקשר של צדק סביבתי.
החלק הראשון מתמקד באמצעים התנהגותיים להפחתת הפליטות. בשנים האחרונות יותר מחקרים דנים בכך שלעיתים קרובות ניתן להביא לשינוי בהתנהגות פרטים גם ללא שימוש בתמריצים חומריים. נבחן כיצד ספרות הכלכלה התנהגותית רלוונטיות לבעיות סביבתית, מהן ההשלכות שלה לצדק סביבתי ובאילו מקרים ניתן ליישם אותה בישראל. בחלק השני נדון באופן יותר ממוקד באחד האמצעים הנחשבים ליעילים ביותר להפחתת הפליטות – מס פחמן. החלק השני יבחן את ההשפעה של המס על עשירונים שונים בישראל ואת האפשרות להטיל מס פחמן שוויוני במדינה.
מחקר וכתיבה: רועי לוי עריכה: כרמית לובנוב
