נייר עמדה חדש הבוחן את ההיבטים המשפטיים של העסקה פוגענית, על רקע חשיפת עובדים למפגעים סביבתיים, מנתח את הכשלים הרגולטוריים, מציג כלים להבטחת זכויות העובדים בתחום בטיחות בעבודה, ותוואי לחקיקה חדשה בתחום. המחקר בוחן את הסוגיה בדרך של חקר מקרים של קבוצות עובדים מוחלשים בשלושה תחומים: ניקיון, תחנות הדלק וחקלאות, הן לאור חקיקה הקיימת, והן על פי האפשרויות הניתנות כמענה לצרכי העובדים במסגרת המצב הנורמטיבי-משפטי הקיים, ולאורן מציע שני תוואים אפשריים לתביעה של העובדים. האחד, תביעה להכרה במחלת מקצוע במסגרת המוסד לביטוח לאומי; והשני, תביעה אזרחית נזיקית במסגרת עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. המחקר בחן אף את ההיבטים הפרקטיים של ההליכים המוצעים לאור פסיקות בנושא, ומציע לאור הניתוח המפורט במסמך, להעדיף את השימוש בהליך במסגרת תביעות מחלות מקצוע בביטוח הלאומי, זה ובמידת הצורך להוסיף בתקנות את מחלות המקצוע שאינן קיימות בו בכדי לאפשר מענה רחב לעובדים שנפגעים. מנגד, ההליך המשפטי אזרחי בשנים האחרונות מקבל מפנה לאור קבלת דוקטרינות המביטות במשקפיים עדכניות על היקפו וחוזקו של הקשר הסיבתי לאור התפתחויות טכנולוגיות וסביבתיות. במסגרת הסקירה הוצגו דוקטרינת 'הגברת הסיכון' ודוקטרינת 'אובדן סיכויי החלמה' אשר מגמישות את דרישת הקשר הסיבתי - ובשימוש מושכל ונכון בהן ניתן להגיע לתוצאה ראויה עבור אותם עובדים.
היוזמה של המחקר היא של האגודה לצדק סביבתי בישראל, המחקר בוצע ע"י אלעד מתן, סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן בהנחיית עו"ד יותם שלמה , מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן. לאור הדרכים הפרקטיות השונות שהוצגו, לדעת מתן עורך המחקר, השינוי הממשי היחיד שיתרום להגברת המענה עבור אותם אוכלוסיות עובדים נפגעים באופן מידי יהא הוספת מחלות מקצוע נוספות בתקנות ביטוח לאומי וכן עיגון חקיקתי של הגמשת הקשר הסיבתי בתביעות נזיקין כפי שנתקבל פסיקתית באותן דוקטרינות שהוצגו.
