עלה נושא התקציב. אני אתן תמונת מקרו שגם משקפת מאוד את סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל בנושא. מחקר שפרסמנו בנובמבר האחרון מלמד שבארצות הברית כ-0.3% מהתקציב הפדרלי הוקדש באופן ישיר לנושא האקלים. במדינות האיחוד האירופי, בכל המדינות, מעל 4% בממוצע מוקדש לנושא האקלים, בישראל, בשנה שבה האקלים תוקצב בצורה הטובה ביותר, זה היה לאחר החלטת התקציב בנובמבר 2010, התקציב אז עמד על 0.07%.
מתוך דברי פתיחה יו"ר ועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות, יוזמת הדיון, ח"כ יעל כהן פארן :
נמצאים כאן כל משרדי הממשלה הרלוונטיים שעוסקים בנושא, שאמורים לעסוק בנושא, גם מבחינת איסוף המידע והידע, התרחישים לטווח ארוך ולטווח קצר, מי שאמור לתת מענה ברמות של רשויות מקומיות, ברמות של רשויות ממשלתיות כמובן. אז אנחנו נפתח את הדיון, אבל לפני כן אני אגיד עוד משהו. מאז שהוקמה הוועדה לפני פחות משנה תמיד הנושא של אדפטציה איכשהו נדחק לצד, היו אנרגיות מתחדשות כאלה ואחרות וזה תמיד היה רלוונטי לדבר עליהן, לא שהנושא פחות חשוב, אבל באמת הבנתי עד כמה אנחנו לא רק לא ערוכים, אלא לא קולטים בכלל את עוצמת ההשפעות שכבר קיימות היום. בדיוק לפני חודש בשריפות הגדולות באותו שבוע של מזג אוויר קיצוני, של רוחות מזרחיות, של יובש, שלמעשה סוף נובמבר היה ועדיין לא ירד שום גשם רציני, אז כל העלים, כל חיפוי הקרקע, כמובן העצים והצומח, הכול היה כל כך יבש שכל דבר קטן הדליק מדורות ושריפות ענק וכשאני לפחות באותו שבוע התבטאתי גם במליאה, גם בנאומים, גם בפוסטים, שהכול קשור בסופו של דבר לשינויי אקלים, לא משנה מי גרם להדלקת השריפה, אותו מזג אוויר שהגיע קשור לשינויי אקלים והוא זה שאפשר את השריפות הגדולות האלה והתחושה שלי הייתה שלא הייתה לכך שום תגובה מבחינת גורמים ממשלתיים, אפילו מבחינת הציבור. הרבה מהתגובות שקיבלתי היו 'על מה את מדברת בכלל?'. למעט שר, שאני כן חייבת לציין אותו לטובה, השר אקוניס, שר המדע, שבערך בסוף אותו שבוע כן התבטא בהקשר של השריפות קשורות גם למשבר האקלים, לא הייתה התבטאות כזאת של אף שר ושל שום גורם ממשלתי.
מנכ"לית האגודה לצדק סביבתי, כרמית לובנוב, הציגה בדיון את ממצאי המחקר המשווה שערכה האגודה לצדק סביבתי אודות יחסיות הקצאות תקציב ממשלתיות בישראל ובהשוואה למספר מדיניות מפתח בעולם למימון תכניות אקלים
מהתקציב של המדינה בנושא אקלים באופן ישיר, זה היה 509 מיליון שקלים בנובמבר 2010. בחנו את זה גם בהשוואה ביחס לתקציבי מדינות ה-OECD. ישראל גם במדד הזה של הקצאה לנושא סביבה, כאן האקלים נכלל במדינות ה-OECD כחלק מתקציב סביבה, גם שם ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד, אחת לפני הסוף ביחס למדינות ה-OECD.
גם ההסתכלות על תקציב יכולה להניב ערוצי מימון לתכניות אקלים וזה השלב שבו אנחנו נמצאים. אנחנו מגבשים הצעת חקיקה, בסיוע צוות של סטודנטים למשפטים שמתמחה בלשכה של יעל, המודל שאנחנו מצאנו לנכון להמליץ עליו לממשלת ישראל, אחרי שבחנו את ערוצי המימון השונים בעולם, בהם נושא של מסחר בפליטות גזי חממה, נושא של מס פחמן ומימון פרטי ומס פחמן הוגן, זה תחום שאנחנו עובדים עליו עכשיו ובחודש מרץ נקיים על זה דיון. תודה.