במהלך דיון שנערך על רקע גל השריפות הוצג דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיו ישראל נמצאת רק בשלבי הכנת התכנית. מכון שחקר את הנושא נסגר לפני שנה וחצי בשל בעיות תקצוב.
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) פתחה את הדיון: "בדיוק לפני חודש התרחשו שריפות בלא מעט מחלקי הארץ. הכול היה יבש, נשבו רוחות מזרחיות וכל דבר קטן הדליק שריפות ענק. הרבה מזה קשור למזג האוויר ושינויי האקלים. בעקבות האירועים אני מבינה עד כמה אנחנו לא ערוכים ולא קולטים את עוצמת תופעות האקלים הקיצוני הקיימות כיום. אני מופתעת מחוסר התגובה של הגופים הממשלתיים למעט השר אופיר אקוניס. הכתובת כבר רשומה על הקיר".
אבנר פורשפן מנהל אגף אקלים ומטאורולוגיה חקלאית, השירות המטאורולוגי: "אירועי מזג האוויר הקיצוניים הם תוצאה של השתנות טבעית מאוד חזקה וגם להתחממות הגלובלית יש השפעה. לאחר מזג האוויר הקיצוני בדצמבר 2013 התבקשנו מרשות החירום להכין תרחישי ייחוס לאירועי מזג אוויר קיצונים באירוע של שלג, גשם וגלי חום. המגמה המשמעותית ביותר שאליה צריך להתייחס היא המגמה של עליית טמפרטורות וזה הנושא המרכזי שאליו אנחנו צריכים להיערך, צריך לאפשר לחוקרים לחקור ולהקים מרכז חישובים לאומי".
ח"כ דב חנין: "למרבית הצער נושא האקלים נדחק לשוליים, אנחנו מדברים על סוגיה שיש לה משמעות אדירה לגבי החיים שלנו כחברה ואנחנו נזכרים רק כשמדובר באירועים קיצוניים כדוגמת חודש שעבר, לא ניכנס למה קרה בכל מקום ומקום אבל ברור שהגל השריפות התגבר בגלל היובש והצחיחות. אנחנו כמדינה עדיין לא ערוכים מספיק למזג אווירי קיצוני יותר שצפוי להגיע וזו בעיה".
שירי ספקטור – בן ארי מצוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת חיברה דו"ח ובו סקירה עולמית אודות הערכות מדינות לשינויי האקלים: "בעשור האחרון רוב מדינות אירופה המערביות אימצו תכניות אסטרטגיות לשינוי באקלים, רובן אימצו 2 תוכניות. ישראל נמצאת יחד עם כמה מדינות נוספות בשלבי הכנה של תכניות אסטרטגיות כאלו, ביניהן: בולגריה, קרואטיה, קפריסין ולטביה. בחנו התקדמות ב-32 מדינות אירופה. מתוכן 26 כבר עם תכנית אסטרטגית קיימת".
"האקלים הוא בראש סדר העדיפויות, מדובר במצב דרמטי בעיקר בצפון הארץ"
ד"ר סיניה נתניהו מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה: "ב-2011 הוחלט להקים מרכז ידע שיעסוק במספר נושאים מצומצם, התבקשו שם לבדוק שינויים במצב האקלימי הקיים ועוד נושאים שעוסקים במזג האוויר קיצוני. המרכז הוקם עם חוזה לשנה ואז ל-3 שנים ולאחר מכן נסגר, הוא לא קיים שנה וחצי. השפעות הן ארוכות טווח והעבודה חייבת להיעשות לאורך זמן. אנחנו צריכים את החלטת הממשלה שתאשר תקצוב, מקבלי ההחלטות צריכים להבין את ההשפעות המקומיות והמדיניות".
עמיר גבעתי מנהל תחום מים עיליים, רשות המים: "האקלים הוא בראש סדר העדיפויות. מדובר במצב דרמטי בעיקר בצפון הארץ – בשלוש שנים האחרונות יש בצורת הידרולוגית ועברנו את כל הקווים האדומים מבחינת מקורות מים טבעיים. מדובר במצב הכי גרוע ב-100 השנים האחרונות. מצד שני ישנה עלייה באירועים של שיטפונות והצפות. אנחנו מוכנים על סמך מצב חירום".
אורנה ליכטמן ר' מערכת הגנת הסביבה, משרד הביטחון: "אנחנו נמצאים בעבודת מטה מאוד גדולה בכל מה שקשור לשינויי האקלים. אנחנו לקראת הכנה וזה בסדרי העדיפויות. הכול יבוא לביטוי מבחינה אסטרטגית וזה יבוא במקביל לתחום של הגנת הסביבה. אנחנו מאמינים שזה ייקח לנו שנה עד שהנושא יעבור לשאר המשרדים".
יו"ר הוועדה: "אני נמצאת בתחושה שלא מצרפים עוד נדבך באיומים האסטרטגים של מדינת ישראל, העניין עדיין לא נתפס בראש המערכת הביטחונית וצריך לקחת אותו בחשבון".
אבי בן זקן רע"ן תו"ל כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים: "תדירות השריפות ועוצמתן הולכת וגדלה. לנו במכבי האש יש תכנית מאוד סדורה להתעצמות הן בכוח אדם והן באמצעים כלכליים, אנחנו מקווים שהממשלה תעזור לנו כדי שנוכל לתת את המענה הסביר לאזרחי מדינת ישראל. דרושים עוד 4,000 כבאים, מדובר בעוד פי שניים מהעובדים כיום".
כרמית לובנוב מנכ"לית העמותה לצדק סביבתי, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה: "ישראל נמצאת במקום אחד לפני אחרון בנושא התקציבי של אקלים וסביבה ביחס למדינות ה-OECD".
ד"ר שי רייכר מנהל תחום הערכת סיכונים של שירותים לבריאות הציבור, משרד הבריאות: "אנו ערוכים לאירועי חירום אך לעניין אירועים ארוכי טווח אנו זקוקים לתקצוב".
יו"ר וועדת המשנה סיכמה את הדיון: "אנחנו מדברים על שינוי האקלים אבל מה שבאמת נדרש הוא שינוי הגישה. מדינות התעוררו אחרי אסונות, אצלנו למרות האסון עדיין לא התעוררנו, גם הממשלה לא, הכול בעצלתיים. בנוגע למרכז הידע שהפסיק לפעול לפני כשנה וחצי, אפנה ליו"ר הוועדה על מנת שיקיים דיון לגבי עצירת מרכזי ידע ותקצוב חד פעמי – נוצר מצב שכל העשייה נבלמת ומדובר בזבוז כספי ציבור. חייבים להיערך לפני האסון הבא"
"חשוב לי להדגיש שמשרד האוצר בחרו שלא להגיע לדיון, העניין מראה את חוסר התעדוף והגישה לנושא. אנחנו משלמים מחירים גבוהים על ההתמודדות עם אירועי חורף קשים כדוגמת הצפות ושיטפונות שפוגעים בכלל האוכלוסייה ובמיוחד באוכלוסיות חלשות. בנוסף, אני רואה בחומרה שלמכבי האש אין מספיק תקציבים".
