העלאת סוגיות מגדר ושוויון מגדרי כיעד מרכזי בהתוויית מדיניות סביבה ואקלים בישראל, הכרחית, לאור הניסיון הנצבר בעולם, לפיו קיימת קורלציה בין סביבה ומגדר, וכן, התקדמות לעבר שוויון מגדרי הינה בעלת השפעה חיובית עמוקה על רווחה חברתית וסביבתית של הקהילה.
החשיבות בהעלאת הנושא במסגרת הועדה למעמד האישה, ביום הסביבה בכנסת 2016, נחוצה בשל אותו ניסיון נצבר, המלמד על כך שאם תכניות סביבתיות אינן מנוהלות באופן מודע לנושא המגדרי, הרי שיוזמות סביבתיות עלולות להניע אי שוויון מגדרי.
במישור המדינתי והבינלאומי, מצטברות העדויות הקושרות בין שוויון מגדרי ותוצאות סביבתיות משופרות. לדוגמא, מדינות עם יותר נשים החברות בפרלמנטים שלהם, נוטות יותר להקצות שטחי קרקע מוגנים ולאשר אמנות בינלאומיות בנושאי סביבה. ולהיפך, כאשר אי השוויון המגדרי גבוה, מדדים האומדים מצב הסביבה ובכללם רמות זיהום אוויר, גבוהים יותר גם כן.
המסמך דן בצורך בהיערכות מיוחדת - מוטת שינויי אקלים בתחום התכנון הסביבתי. לאור ממצאי מחקר של האגודה לצדק סביבתי, המצביעים על פערים גדולים בשטח ירוק לנפש בין יישובים יהודים וערבים, המסמך מציע היערכות לגיבוש פעילות לצמצום אי השוויון המרחבי, תוך הכלת עקרון שוויון מגדרי. כמו-כן, המסמך מציע צעדים לגיבוש תכנית אסטרטגית בתחום אקלים וששויון מגדרי 2016 - 2020
