יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "גישת משרד השיכון מעידה על דיכוי והפליה – ואם יהיה צורך, גם אתעמת איתם על כך מבחינה חוקית"
7 ביוני 2016, א' בסיון תשע"ו, בשעה 19:45
האגודה לצדק סביבתי חשפה בדיון הוועדה פערים אדירים בשטחים ציבוריים פתוחים בין אוכלוסיות שונות
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) דנה היום (ג') בנושא שינוי האקלים והשלכותיו ממבט מגדרי, כחלק מיום הסביבה שצוין היום בכנסת.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ציין כי "משבר אקלים, כמו כל בעיה סביבתית, שורשיו חברתיים וגם מופעיו החיצוניים חברתיים. המבט המגדרי חשוב וממקד את ההתייחסות במיוחד בנושא שינוי אקלים. נשים נפגעות הרבה יותר ממבנה האקלים, בגלל מבנים חברתיים והאילוצים שלהם, וצריך להיות להן מקום מיוחד בפתרון".
כרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל אמרה כי ישראל תושפע ותיפגע משינוי האקלים בעולם, וקו המדבר כבר נודד צפונה. לובנוב סקרה מחקר שערכו שבדק את מדיניות השטחים הציבוריים הפתוחים ברשויות מקומיות שונות, אשר העלה כי ביישובם ערביים 0.34 שצ"פ לנפש לעומת 7.36 ביישובים יהודיים וכן כי מתוף 54 יישובים בהם לא מוגדרים כלל שצ"פ , 51 הם יישובים ערביים. עוד ציינה לובנוב כי במדריך רשמי לתכנון של משרד השיכון והבינוי, מוגדר לתכנן רק 10 מ"ר שצ"פ לנפש בישובים של חרדים או ערבים, לעומת 15 מ"ר לנפש בערים אחרות.
יו"ר הוועדה הגיבה לממצאים ואמרה: "העובדה שמשרד השיכון החליט שלאוכלוסייה מסוימת מגיע פחות שטחים פר נפש לעומת אחרים, היא סממן של דיכוי והפליה כנגד האוכלוסייה הערבית והחרדית". עוד אמרה כי הוועדה תפנה למשרד השיכון לבירור פשר החלטה זו, וכי "אם נצטרך להתעמת מבחינה חוקית, נעשה זאת".
ד"ר לימור שעשוע-בר מאוניברסיטת תל אביב, אמרה כי כאשר רוצים להתייחס ולתכנן את המרחב הציבורי, יש להתייחס למספר נתונים ובמיוחד לתופעת שינוי האקלים. לדבריה "יש להתייחס לנוחות ההליכה בעיר, במיוחד מבחינת נשים, לנושאי הצפיפות, הנגישות לתחבורה ציבורית, ותשתיות אוורור. הרעיון הוא לתכנן מנקודת מבט נשית".
מאירה הנסון ממרכז השל לקיימות, ציינה כי נשים מושפעות יותר משינוי האקלים, וכי נשים עניות הן יותר פגיעות להשלכות שינוי האקלים. לדבריה "המדיניות שננקוט לאנרגיה נקייה היא הזדמנות ליצור מרחב עירוני נעים יותר ונקי יותר, כמו כן הזדמנות ליצור שינוי מבחינה מגדרית".
נעמי צור, מהפורום הישראלי לעירוניות, ציינה כי כדי שישראל תתמודד עם משבר אקלים, אג'נדת קבלת ההחלטות צריכה להשתנות, ולא להתמקד רק בביטחון לאומי.
ח"כ תמר זנדברג (מר"צ) ציינה כי קובעי המדיניות הבכירים, גם בחברה האזרחית וגם במקומות בהם החברה האזרחית רוצה להשפיע, כמו משרד השיכון והגנת הסביבה, הם גברים ויש לפעול בנושא, ו"האחריות היא שלנו, של מובילות השיח".
ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אמרה כי "יש 50 החלטות בנושא אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו שעוסקות במגדר, אבל אני לא מכירה אף אחת כזו במדינת ישראל". עוד אמרה כי נושא שינוי האקלים כלל לא מתוקצב ע"י הממשלה, ומרכז ידע לנושא שינוי האקלים אשר יצר המשרד באוניברסיטת חיפה כבר הפסיק לפעול בשל חוסר תקציב.
נועה פינטו, סטודנטית ופעילה בארגון "מגמה ירוקה" בבאר שבע התייחסה לנושא הקמת ישובים חדשים בנגב וציינה כי תכנית זו מחזקת את מי שחזק ומחלישה את מי שחלש. לדבריה נשים בפריפריה נפגעות מבנייה של ישובים חדשים כי הכסף לא הולך לפיתוח של החברה בנושאי חינוך ותעסוקה, שאלו הם צרכי הנשים על מנת להרגיש בטוחות בחברה.
בסיום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, כי הוועדה מסתכלת בדאגה רבה על המחסור האדיר בשטחים ציבוריים פתוחים בישראל, החשובים לאיכות החיים העתידית של כולנו. הוועדה תפנה למשרדי הממשלה לברר את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של מדיניות זו, וכאמור, גם למשרד השיכון בנוגע להמלצותיו לגבי האוכלוסייה הערבית והחרדית".
"היעדרה של תכנית ממשלה לטיפול בהיערכות לשינוי האקלים היא חמורה מאוד, וכאשר היה כבר מרכז, הוא נסגר והוועדה תבקש הסברים על כך".
"ארגוני הסביבה חייבם לתת את הדעת על ייצוגן של נשים אצלם בבית, אך לא רק נשים אלא גם אוכלוסיות שונות. נושא אספקת המים לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב חייב להיות על האג'נדה של ארגוני הסביבה".
"היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ברמת המדינה, הוא חמור מאוד, ודאי כאשר יש מחקרים המראים קשר בין שיפור המצב הסביבתי לכמות הנשים בפרלמנט, למשל. כאשר יקום צוות היערכות לשינוי באקלים, יש לוודא גם כי יהיה בו ייצוג נשי, בכדי שהתכנון הנכון והראוי יתבצע מהשלב הראשון".
