מתוך:
הכנסת העשרים, מושב שני - פרוטוקול מס' 87
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 10:00
יו"ר הועדה והדיון: ח"כ עאידה תומא סלימאן
גברת כרמית לובנוב, בבקשה גברתי. מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל.
תודה. תודה על ההזדמנות ועל הדיון שיזמתם. אני חושבת שהוא מאד חשוב, ולו כדי להעלות את זה בפעם הראשונה לשיח הציבורי ובהמשך באמת לראות איך אפשר לקדם את זה בצורה מקצועית ומדינית.אני אתחיל בהקדמה מאד מאד קצרה. המחקרים בעולם וגם הניסיון של קבוצות פעילים ושל קבוצות מחקר, זה שקיימת קורלציה בין סביבה ומגדר ושהתקדמות לעבר שוויון מגדרי היא בעלת משמעות על רווחה סביבתית חברתית, מה שאנחנו קוראים במסגרת פעילות קהילתית; וגם לכיוון השני. הניסיון גם מלמד שאם תכניות סביבתיות אינן מנוהלות באופן שמודע לנושא המגדרי, יוזמות סביבתיות עלולות להוביל לאי שוויון מגדרי, שזה הצד השני של זה.
ועוד היבט אחד מתוך המחקרים שריכזנו, שבמישור של מדינה ובקהילה הבין לאומית, יש עדויות שקושרות, עדויות שמבוססות על מחקרים אמפיריים, מספריים – בין שוויון מגדרי לתוצאות סביבתיות משופרות. לדוגמא, מדינות עם יותר נשים חברות בפרלמנטים שלהן, נוטות יותר להקצות שטחי קרקע מוגנים לטובת האוכלוסייה, או חותמות יותר על אמנות בינלאומיות בנושאי סביבה. יש קשר ישיר בין סביבה ומגדר.
אנחנו מדברים על אקלים. תחזיות שינוי האקלים – ויושבת כאן המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, היא תוכל להרחיב על זה יותר טוב ממני – מדברות על זה שישראל תושפע באופן מיידי וישיר משינוי האקלים בעולם. קו המדבר ינדוד צפונה, זאת אומרת אזורים שהיום הם מתונים בישראל מבחינת מזג אוויר, יהיו אזורים הרבה יותר חמים. האזור של באר שבע דרומה יהיה חם מאד מאד. יצטרכו למצוא פתרונות לשטחים הפתוחים, לשטחים שמשמשים כשטחי פנאי ונופש.
זה הקו שממנו צריך להתחיל בהקשר של שינוי אקלים. מעבר לזה, ישראל כמי שנמצאת על מדינה מצפון ליבשת אפריקה, שינויי האקלים בעולם כבר הביאו למה שנקרא פליטות אקלים, עמים ואוכלוסיות. יש תנועה מאסיבית, נדידה גם על רקע של אקלים וגם את זה המדיניות של ישראל צריכה לקחת בחשבון.
ואני עוברת למשהו שמתכתב עם הסקר שלכם, לנושא של התכנון של שטח פתוח בישראל, לפני שצריך להגדיל את השטחים הפתוחים ולחשוב על פתרונות אדריכליים ותכנונים של שטחי הצללה וכו', והנתונים הם אלה: אנחנו באגודה לצדק סביבתי, חלק נכבד מהפעילות שלנו, פעילות השטח, היא בקרב יישובי החברה הערבית והפעילות האחרת היא פעילות מחקרית מבוססת מדיניות, ובנינו פרופיל סביבתי חברתי של 200 רשויות מקומיות בארץ בחמישה פרמטרים, ואני אציג אך ורק את הפרמטר, האינדיקאטור של שטחים ציבוריים פתוחים.
שם מצאנו את ההבדלים הדרמטיים ביותר. אפשר לראות, בדקנו את זה גם על רקע אתני – יהודי ערבי – וגם על רקע של יישובים לפי אשכולות סוציו אקונומיים. בממוצע משוקלל, ביישובים ערבים יש 0.34 שטח ציבורי פתוח לנפש, לעומת 7.36 ביישובים - - -
זו יחידה משוקללת של השטח הציבורי שמופיע בתכנית המתארית. מבין 54 יישובים – בדקנו 200 – שיש בהם 0 שטח ציבורי מוגדר בתכנית, 51 מהם הם יישובים ערבים לעומת 19 מתוך 20 היישובים באשכולות הגבוהים.
אז הנה, זה הנתונים האמיתיים. זה נתונים מבוססים מדיניות. כאן רואים את היישובים עצמם, אפשר לראות. ואגב, בהקשר שינוי אקלים, הרבה מהיישובים הבדואים, המוכרים גם בנגב, הם יישובים שיצטרכו לפתוח להם, והנה, זה השורה התחתונה – 51 מתוך 54 ללא שטחים ציבוריים, שוב פעם, מוגדרים.על זה ניקח את ההנחיה של משרד השיכון, שזה דו"ח שיצא גם עם הלוגו של המשרד להגנת הסביבה, דו"ח משנת 2012, ואני אומרת את הדבר הבא: הנחיה רשמית של מדינת ישראל לתכנון של אדריכלי משרד השיכון של שטח פתוח לנפש, ליישובים היהודים 15 מ"ר לנפש, וההמלצה של משרד השיכון היא 10 מ"ר לנפש ליישובים הערבים והחרדים בדו"ח של שטחים פתוחים.
המלצה של משרד השיכון לתכנון שטח פתוח לנפש – ביישובים יהודים – 15 מ"ר לנפש. ביישובים חרדים, יהודים גם, וערבים – 10 מ"ר לנפש בהנחיה רשמית.
אגב סיניה, זה דו"ח שיצא גם עם הלוגו של המשרד. זה דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. כאן אפשר לראות את זה בצורה שמאד לא ניתן לטעות, את השטח לנפש בחלוקה ליישובים. שוב פעם, זה ממוצע משוקלל. אגב, עוד לא פרסמנו את הדו"ח.
אני הייתי רוצה לשמוע כמה מילים למה התמקדת בשטח פתוח ואיך זה קשור לראייה המגדרית. יכול להיות שיש לי ניחושים, אבל אני מעדיפה לשמוע ממך.
השאלה במקומה. אלף כל, לפני שאנחנו יוצאים באיזו שהיא אמירה שהיא בכיוון של המלצות למדיניות, אנחנו בודקים את הנתונים כפי שהם בשטח. זה נתונים אמפיריים, מבוססים, עם הצלבות של נתונים. אז זה הנתון בשטח לפני. עכשיו, אנחנו באים מתוך חשיבה למי מיועדים השטחים הפתוחים – שטחי הגינות, הגינות הציבוריות, השטחים הפתוחים. הם מיועדים לכל קבוצות האוכלוסייה, גם לגברים, גם לילדים בנים, אבל כשאנחנו מפתחים את הקהילה, לאישה יש תפקיד מאד חשוב, בפרט כשאנחנו עוסקים באלה שהם חסרים את השטחים הפתוחים שזה בקהילות החרדיות.לאישה, היא האחראית על המשפחה הרבה יותר מהגבר, אני מניחה שלא יתווכחו איתי כאן. וגם בחברה הערבית, במה שקשור באופי הקהילה, בפעילות עם ילדים, לאישה יש נוכחות ותפקיד מאד משמעותי במשק הבית, בכל מה שקשור לא רק בניהול הפיזי של משק הבית, אלא גם במה שנקרא רווחה. רווחה חברתית, רווחה קהילתית והקשר הוא קשר ישיר.
אני יכולה להמשיך להראות את הנתונים, זה פשוט חוצה את הכל. מכיוון שמראש ידענו שהדיון הוא דיון להעלאת הנושאים האלה על סדר היום הציבורי, אנחנו חושבים, האגודה לצדק סביבתי סבורה שאלף צריך להקים צוות, צוות משימה אנחנו קוראים לזה, שיורכבו בו נציג של הכנסת, נציג של המשרד להגנת הסביבה, נציג של ארגונים שעוסקים בתחום של מגדר וסביבה, אקלים בוודאי, תכנון, כדי לגבש באמת מסמך המלצות מה לעשות. המלצות קונקרטיות גם בתחום הכלכלה, בתחום המדיניות.אנחנו היינו שמחים אם הכנסת תיזום מחקר באמצעות מחלקת המחקר, לבדוק את כלי המדיניות שקיימים במדיניות, באיחוד האירופאי אני יודעת שקיימת. יש את התכנית של מה שנקרא שוויון מגדרי של האיחוד האירופאי לשנים 2016-2020, לראות איך הם מתייחסים שם לנושא האקלים. אנחנו נשמע מאד ואנחנו היינו שמחים אם זה היה עד סוף שנת 2016, כדי שנוכל להציג את הדברים ליום האישה הבא, בתחילת מרס 2017.
אנחנו כמובן נהיה שותפים לכל מהלך. נשמח לספק את המידע, את הנתונים ולקחת חלק בו. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן ¶
תודה רבה. אני חושבת שזה היה מאד מעניין והעלית הרבה שאלות חשובות. אנחנו נתייחס אליהן בסיכום.
