תודה. תודה על ההזדמנות ועל הדיון שיזמתם. אני חושבת שהוא מאד חשוב, ולו כדי להעלות את זה בפעם הראשונה לשיח הציבורי ובהמשך באמת לראות איך אפשר לקדם את זה בצורה מקצועית ומדינית.
אני אתחיל בהקדמה מאד מאד קצרה. המחקרים בעולם וגם הניסיון של קבוצות פעילים ושל קבוצות מחקר, זה שקיימת קורלציה בין סביבה ומגדר ושהתקדמות לעבר שוויון מגדרי היא בעלת משמעות על רווחה סביבתית חברתית, מה שאנחנו קוראים במסגרת פעילות קהילתית; וגם לכיוון השני. הניסיון גם מלמד שאם תכניות סביבתיות אינן מנוהלות באופן שמודע לנושא המגדרי, יוזמות סביבתיות עלולות להוביל לאי שוויון מגדרי, שזה הצד השני של זה.
ועוד היבט אחד מתוך המחקרים שריכזנו, שבמישור של מדינה ובקהילה הבין לאומית, יש עדויות שקושרות, עדויות שמבוססות על מחקרים אמפיריים, מספריים – בין שוויון מגדרי לתוצאות סביבתיות משופרות. לדוגמא, מדינות עם יותר נשים חברות בפרלמנטים שלהן, נוטות יותר להקצות שטחי קרקע מוגנים לטובת האוכלוסייה, או חותמות יותר על אמנות בינלאומיות בנושאי סביבה. יש קשר ישיר בין סביבה ומגדר.
אנחנו מדברים על אקלים. תחזיות שינוי האקלים – ויושבת כאן המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, היא תוכל להרחיב על זה יותר טוב ממני – מדברות על זה שישראל תושפע באופן מיידי וישיר משינוי האקלים בעולם. קו המדבר ינדוד צפונה, זאת אומרת אזורים שהיום הם מתונים בישראל מבחינת מזג אוויר, יהיו אזורים הרבה יותר חמים. האזור של באר שבע דרומה יהיה חם מאד מאד. יצטרכו למצוא פתרונות לשטחים הפתוחים, לשטחים שמשמשים כשטחי פנאי ונופש.
זה הקו שממנו צריך להתחיל בהקשר של שינוי אקלים. מעבר לזה, ישראל כמי שנמצאת על מדינה מצפון ליבשת אפריקה, שינויי האקלים בעולם כבר הביאו למה שנקרא פליטות אקלים, עמים ואוכלוסיות. יש תנועה מאסיבית, נדידה גם על רקע של אקלים וגם את זה המדיניות של ישראל צריכה לקחת בחשבון.
ואני עוברת למשהו שמתכתב עם הסקר שלכם, לנושא של התכנון של שטח פתוח בישראל, לפני שצריך להגדיל את השטחים הפתוחים ולחשוב על פתרונות אדריכליים ותכנונים של שטחי הצללה וכו', והנתונים הם אלה: אנחנו באגודה לצדק סביבתי, חלק נכבד מהפעילות שלנו, פעילות השטח, היא בקרב יישובי החברה הערבית והפעילות האחרת היא פעילות מחקרית מבוססת מדיניות, ובנינו פרופיל סביבתי חברתי של 200 רשויות מקומיות בארץ בחמישה פרמטרים, ואני אציג אך ורק את הפרמטר, האינדיקאטור של שטחים ציבוריים פתוחים.
שם מצאנו את ההבדלים הדרמטיים ביותר. אפשר לראות, בדקנו את זה גם על רקע אתני – יהודי ערבי – וגם על רקע של יישובים לפי אשכולות סוציו אקונומיים. בממוצע משוקלל, ביישובים ערבים יש 0.34 שטח ציבורי פתוח לנפש, לעומת 7.36 ביישובים - - -