מושב דיון : מבט חברתי על הפוליטיקה של הטיעון הסביבתי בישראל
צדק סביבתי בישראל: אפיון פוליטי-חברתי ויעד אסטרטגי למדיניות בישראל:כרמית לובנוב - תקציר
תחום מדיניות צדק סביבתי התפתח בארצות הברית על רקע נתונים משדה קבלת החלטות בתכנון שהראו כי אוכלוסיות מיעוטים על רקע אתני חשופות הרבה יותר למפגעים סביבתיים משיעורן היחסי בקרב כלל האוכלוסייה. בישראל, על רקע נתונים גיאוגרפים ייחודים של גודל שטח המדינה, צפיפות אוכלוסייה מהגבוהות בעולם, ומגוון רחב של צורות יישוב, אפיון הצדק הסביבתי מורכב הרבה יותר. זאת ועוד, צדק סביבתי בעולם נתפס כפגיעה באוכלוסיות החסרות כוח פוליטי. גם בהקשר הזה ישראל יוצאת דופן נוכח אוכלוסיית החרדים, בעלת ייצוג פוליטי והשפעה על החלטות תקציביות, בעוד שחלק גדול מאוכלוסייתה נמנה על השכבות החלשות מבחינה כלכלית ונמצא בתת פיתוח סביבתי.
האגודה לצדק סביבתי יזמה מחקר אמפירי 'מדד הצדק הסביבתי' לאפיון המצב הסביבתי-חברתי בישראל. האתגר בגיבוש המדד כפול, ומטרתו לשקף את הדיכוטומיה המאפיינת את ישראל בתחום המדיניות (שימוש הגבוה בעולם במים מושבים מול העדר מים זורמים ביישובים מסוימים), והפיתוח המתודולוגי. ממצאי השלב הראשון של המחקר שהעריך כמותית את מצב הסביבה בחמישה תחומים ברשויות מקומיות יוצגו בכנס. ניתוח הנתונים עד כה מלמד על חוסר צדק סביבתי בולט, כך למשל בארבעה מתוך חמישה תחומים שנחקרו ישובים ערבים וישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים יותר סובלים מתנאים סביבתיים ירודים. כן תועלה לדיון מקומה ותפקידה של המדיניות להפנמת שיקולי הצדק הסביבתי בתהליכי קבלת החלטות כדי לצמצם אי השוויון הסביבתי.
